הפסיכולוגיה שמאחורי מעבר מהבית בגיל המבוגר

הבית מייצג לא רק מקום מגונן, אלא גם זיכרונות, חוויות וחפצים בעלי ערך רגשי.
ההחלטה לעזוב את הבית יכולה לגרום לאנשים לתחושת אובדן ולגעגועים, תחושת עצב מתפשטת על עזיבת הסביבה המוכרת והזיכרונות הקשורים אליה.

אנשי מקצוע יגדירו את התחושות כסוג של ״אבל״ במיוחד אם גרו בבית שנים רבות.
האבל הוא לא רק על הבית הפיזי אלא גם על אורח החיים המקושר אליו.

עבור רבים, הבית הוא חלק מהזהות שלהם, המעבר יכול לגרום לתחושת חוסר ודאות לגבי המעמד החברתי והזהות האישית. כך גם המעבר יכול לעורר חששות לגבי הבריאות, העצמאות והיכולת להתמודד עם שינויים בחיים.

תחושת חוסר הוודאות, כיצד ייראו החיים בסביבה חדשה יכולה להיות מרתיעה.
היכרות עם מקום חדש לוקחת זמן, ועלולה להתעורר חרדה לגבי השתלבות או הסתגלות לשגרה חדשה.

הנה חלק מהתחושות והתסמינים הפסיכולוגיים והפיזיים העלולים לפקוד את האנשים במעבר:

עצב או דיכאון– תחושת עצב מתפשטת על עזיבת סביבה מוכרת והזיכרונות הקשורים אליה.
חרדה- דאגה מההיבטים הלא ידועים של מצב החיים החדש, כולל הסתגלות לסביבה חדשה ומפגש עם אנשים חדשים.
כעס או תסכול- תחושת עצבנות או עצבים על הנסיבות סביב המעבר, בין אם זו ההחלטה לעבור או הלוגיסטיקה המעורבת.
אובדן עניין- ירידה בעניין בפעילויות שהיו פעם מהנות או מרתקות, נובעת לרוב מהמשקל הרגשי של המעבר.
בידוד-נטייה לסגת מאינטראקציות חברתיות או להרגיש ניתוק מחברים ומשפחה במהלך תקופת המעבר.
חרטה – נזכרים לעתים קרובות בעבר ומרגישים חרטה על השארת זיכרונות וחוויות יקרים.

גילויי אבל יכולים לכלול גם תסמינים גופניים כגון עייפות, שינויים בתיאבון או הפרעות שינה.
בנוסף יכולים להופיע קשיי ריכוז היבואו לידי ביטוי בקושי להתמקד במשימות או לקבל החלטות עקב עיסוק ברגשות הקשורים למהלך.
יש החווים התפרצויות רגשיות, פרצי דמעות פתאומיים או תנודתיות רגשית כשתחושות צער צפות באופן בלתי צפוי.
סימנים אלו יכולים להשתנות בעוצמתם ובמשך הזמן מאדם לאדם.
הבנת הגורמים הפסיכולוגיים הללו יכולה לעזור לאנשים העוברים ולמשפחותיהם לנווט בתוך מורכבות המעבר הזה בצורה יעילה יותר, ולהוביל להסתגלות חלקה יותר.